ליקוטי מוהר"ן נ״ד:ה׳

מהדורה: ליקוטי מוהר"ן - rabenubook.com

« ליקוטי מוהר"ן נ״ד:ד׳ ליקוטי מוהר"ן נ״ד:ו׳ »

5 ליקוטי הלכות פתח ↗

וְזֶהוּ בְּחִינַת יַיִן שֶׁל נְסָכִים שֶׁעֲלֵיהֶם אוֹמְרִים שִׁיר, כִּי אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כִּי הַקָּרְבָּנוֹת בָּאִים מִבְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, כִּי הַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבְּהֵמִיּוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל בְּמָקוֹם אַחֵר סימן נ"ד וְעַל-כֵּן מְבִיאִין בְּהֵמָה לְקָרְבָּן כְּדֵי לְבָרֵר הַמְדַמֶּה, כִּי מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲוֹנוֹת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהָבִיא בְּהֵמוֹת לְקָרְבָּנוֹת כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה וְעַל-כֵּן מְבִיאִין אָז יַיִן לִנְסָכִים וְאוֹמְרִים עֲלֵיהֶם שִׁיר, כִּי הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָּה, בְּחִינַת מדמה וְעַל-יְדֵי הַיַּיִן לִנְסָכִים, שֶׁהוּא יַיִן דִּקְדֻשָּׁה, עַל-יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד כַּנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁירוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁאוֹמְרִים עַל הַיַּיִן דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשִּׁיר עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַיִן כַּנַּ"ל:

6 תקוני הזהר פתח ↗

דרועא ימינא לקבל שבים. ויוקים לון מנפילו. דלהון ואחיד בידיהון. ויימא לון קומי שבי ירושלם. ובשבועות יפקון בזכותא דמשה דאיהו מתן תורה רחמי. וגלי לון ספר תורה ויתכנשון לירושלם ותראה היבשה מלכות הרשעה ורחמי על בנוי וביה כנשר יעיר קנו. מאן קנו. ירושלם קנו לשכינתא. בההוא זמנא שופ״ר מהופ״ך קדמ״א זקף קט״ן. אתהפך ממשלה דאומין דעלמא. וישראל דאינון מזרעא דההוא דאתמ׳ ביה קטנתי מכל החסדים אסתלק ואזדקף ואתמר ביה זק״ף גדו״ל. בימינא אסתלקו מן גלותא בגין דמוליך לימין משה דדרגיה עמודא דאמצעיתא דאיהו שבועות וביה מארי״ך טרח״א ביה מאריך קב״ה דאיהו ארך אפים על בינוניים וטרח בגינייהו לקיימא וברחמים גדולים אקבצך. וביה יפקון על ידא דההוא דאתייהיב אוריית׳ על ידיה בשבועות דאזיל לימינא דהיינו פסח בההיא זמנא אז ישיר משה ובסכות ויבא יעקב שלם שלם בגופיה שלם בממוניה ואסתחר בשבעה ענני יקר כגוונא דקדמיתא כד נפקו ישראל ממצרים. לקיים כימי צאתך מארץ מצרים וגו׳. ורשיעי׳ דאינון ערב רב אתמ׳ בהון סו״ף פסו״ק דאינון מזרעא דעמלק דאתמר ביה ויאמ׳ כי יד על כס י״ה. ואינון. חמש מינים עמלקים גבורים נפילים ענקים רפאים. דכלהו מסתלקין ומתגברין על ישראל בגלותא הה״ד ויגברו המים וירבו מאד על הארץ. ארבע זמנין כתיב ויגברו וגברו. לקבל ארבע גלוון. ועלייהו אתמר סוף פסו״ק דפסיק לון קב״ה לסוף יומיא מעלמא. ובההוא זמנא הקטן יהיה לאלף מסטרא דשמאלא. והצעיר לגוי עצום מסטרא דימינא. אני יי׳ בעתה אחישנה מסטרא דעמודא דאמצעיתא. ומיד יתפסקון עמלקים מן עלמא. וקב״ה יתיב על כרסייה. ודא איהו שופ״ר הול״ך אתנ״ח יתי״ב. בההוא זמנא דיתמחון עמלקים מעלמא יהא קב״ה נח נייחא לישראל ויתיב על כרסייה כמה דאתמר ביה ועתיק יומין יתיב לבושה כתלג חור. לקיימא אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ולגבי עשו וישמעאל כתיב כרסייה שביבין די נור. ומאינון שביבין דכרסייה אוקדון כל טעוון דילהון. גלגלוהי נור דליק דנחתין מניה עשר גלגלין מסטרא דאת י׳. ושביבין מסטרא דאת ה׳ *תרין אתוון יתערון בנורא לאוקדא טעוון דלהון. בההוא זמנא והיה החסן לנעורת כו׳ בההוא זמנא סליק ו׳ על דרגא דיליה דאיהו שש מעלות לכסא ודא איהו דרג״א תר״י טעמ״י. מאי תר״י טעמ״י. אלא בתר דסליק לדרגיה יימר לישראל ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי מפקודין דעשה דכלילן בה׳ דאברהם דכליל רמ״ח פקודין. דבהון אתקריב ה׳ לגבי ו׳ וקרבנא דא איהו קריבו דקב״ה עם שכינתיה. בכל אתר ואתר נ״א אבר ואבר קריבו י״ה. ה׳ חמשת אלפים לבריאת עולם ו׳ אלף הששי ברמ״ח ובשמאלא דתמן לבא יטול נוקמין מאומין דעלמא. ורזא דמלה כי יום נקם בלבי ודאי אתכלילן בעמודא דאמצעיתא דפקודין דעשה אתייהיבו מימינא. ופקודין דלא תעשה משמאלא. ואלין אינון תר״י טעמ״י. ופקודין דעשה אינון מאכלין דקב״ה. ופקודין דלא תעשה פרנסא לסמאל למאן דעבר עלייהו. ואלין הוה קריב נ״א אקדים נ״א ובאלין מתקרב עשו ליצחק ואמר ליה יקם אבי ויאכל מציד בנו. וסמא״ל בגינייהו הוה אקדים נ״א קריב לשמאלא לאטעמא לקב״ה מחובין דבנוי. דאינון מאכלין מרירן דבגיניהו אתמר ואת עשו שנאתי. עמודא דאמצעית׳ מתמן אתייהיבת אוריתא דאיהי כלילא דימינא ושמאלא. בההוא זמנא עשן יתער לגבי שמאלא לאעברא מתמן סמא״ל ומיד סליק עשן אחרא דאיהו עשן הקטרת. איהו כללא דאוריתא. קשורא דיליה פקודין דעשה לקשרא ולקרבא ימינא בשמאלא. דעמודא דעשן איהו עמודא דאמצעיתא ברחימו. ופקודין דלא תעשה בדחילו עמוד הקטרת. מאי קטרת דיליה. שכינתא תתאה. דאיהי סלקא בכמה ריחין ובוסמין טבין. וכד סלקא לגביה אתמר בה מי זאת עולה מן המדבר כו׳. דסלקא בהון. דא ה׳ תתאה. זאת סלקא במ״י. מקטרת מר ולבונה תרי ירכי קשוט מכל אבקת רוכל דא צדיק דאיהו כליל כלא. איהו רוכל. ואיהי אבקת דיליה. הה״ד ודבק באשתו. וביה סליקת לגבי בעלה: שכינתא תתאה איהי קטרת דקב״ה. ואיהי קרבן דיליה מזבח דיליה דבה מתקנין ישראל מאכלים דקרבנין דצלותין לקב״ה. דאינון לקבל קרבן השחר וקרבן דבין הערבים וקרבנא דאמורים ופדרים דמתאכלין כל ליליא. ואיהו קרבן מוסף דאיהו צדיק. ואיהו קרבנא דשבתות וימים טובים. דלית קרבנא קריבו לעמא קדישא לקב״ה בשבת ויום טוב אלא בה הה״ד בזאת יבא אהרן אל הקדש. ואל יתהלל המתהלל כי אם בזאת. איהי משכונא דיליה. דבגינה איהו שארי בגווייהו. הה״ד ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וגו׳. איהי ארון דיליה. ואיהו ס״ת גניז בגווה איהי מנרתא דיליה ומנורת המאור מההוא דאתמר ביה ותורה אור. ואיהי נר דדליק קדמיה כד״א להעלות נר תמיד. ואיהי בת שבע מנרתא כלילא משבעה בוצינין. איהי נר לגביה מסטרא דשמאלא. ואיהו אור לגבה מסטרא דימינא. ועל תרוייהו אתמר כי נר מצוה ותורה אור. איהי קדושין דיליה מסטרא דשמאלא בגין דקדושה מסטרא דלוים כד״א וקדשת את הלוים ועלה אתמר תהא לי מקודשת בטבעת זאת ואיהי ברכה דיליה מסטרא דימינא דאיהי כהונה הה״ד כה תברכו את בני ישראל. ואתקריאת כלה דיליה מסטרא דצדיק דאיהו כ״ל. ודא איהו כל״ה כ״ל ה׳. בגין דאיהו ברית דאחיד בתרוייהו. ומסטרא דצדיק איהו יחוד דילה דאיהו קוצא דאת ד׳ מן אחד דקשיר בין א״ח ובין ד׳. ואיהי צלותא דיליה מסטרא דחי עלמין דאיהו ח״י ברכאן דצלותא איהי אות דשבתות וימין טבין. שבת איהי כלל דתלת אבהן. בגין דאיהי בת כלילא בג׳ ענפי אבהן דאינון ש איהי תחום דיליה. ואיהי רשות דיליה. רשות היחיד. דגבהו עשרה ודא יו״ד ק״א וא״ו ק״א. ורחבו ארבעה דאינון יקו״ק. איהו עירוב דילה מסטרא דימינא ושמאלא דאינון ע״ב רי״ו דהיינו חסד וגבורה. ואיהי ערבית דיליה. עיבור דיליה. איהי טלית דקב״ה ובה אתעטף קב״ה כד״א עוטה אור כשלמה. ואיהי ציצית דצדיק דאיהו עני בגליתא הה״ד תפלה לעני כי יעטף. עני ודאי. *דביה אתעטף בגין דאיהי כסותה לבדה. היא שמלתו לעורו דא משכא דתפלי דאתמר בהון ויעש יי׳ אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. ארבע בתי דרישא אינון אקי״ק ד׳ פרשיין דאינון קדש לי והיה כי יביאך שמע ישראל והיה אם שמע דא יקוק. ארבעה בתי דיד דא אד׳ ארבע פרשיין דא יקו״ק ובהון מ״ב אזכרות בתמניא פרשיין דאתמר בהון יי׳ בם. דא איהו כי היא שמלתו לעורו ואיהי תכלת שבציצית. איהי סוד היבום יבמה דיליה בגלותא. י״ב מ״ה ב״י מ״ה

7 ליקוטי מוהר"ן פתח ↗

וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר במאמר ויהי מקץ בסי' נ"ד, בְּחִינַת מְנַגֵּן בִּכְלֵי זֶמֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמְּלַקֵּט הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ נְכֵאָה עַצְבוּת רוּחַ, עַיֵּן שָׁם. וְהַכְּלָל, כִּי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא גָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְעִקַּר הַנִּגּוּן נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרַע, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין וּמְלַקְּטִין הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִתּוֹךְ הָרַע, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂים נִגּוּנִים וּזְמִירוֹת, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.

5 ה וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָעַיִן מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן, צָרִיךְ לִשְׁמֹר מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאִיָּה יָפָה יָכוֹל לִטְעוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאֶה מֵרָחוֹק, וְנִדְמֶה לוֹ לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת. עַל כֵּן צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה לָזֶה.

6 וְהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה בָּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן הָרָע, כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כִּי גַּם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ זֶה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְהַמּוֹצִיא דִּבָּה הוּא נוֹפֵל לְבַהֲמִיּוּת, וְעַל כֵּן נִתְגַּבֵּר עָלָיו כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת. כִּי מוֹצִיא דִּבָּה הוּא כְּסִיל משלי י׳:י״ח,

7 וּכְשֶׁהַדַּעַת נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, נוֹפֵל מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנוֹפֵל לְאַהֲבַת הַבַּהֲמִיּוּת. בִּבְחִינַת הושע ד׳:ו׳: כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ, וָאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי. כַּהֵן, הַיְנוּ בְּחִינַת ישעיהו מ״א:ח׳: אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. בְּחִינַת תהילים ק״י:ד׳: אַתָּה כֹהֵן, בְּחִינַת: וְקָמַץ הַכֹּהֵן ויקרא ה׳:י״ב. וְאָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, בִּבְחִינַת שם בהושע: נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת. נִדְמוּ, הַיְנוּ כֹּחַ הַמְדַמֶּה:

6 ספר הזהר פתח ↗

דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בְּמשֶׁה וּבְיִשְׂרָאֵל ישעיהו נ״ח:י״ד אָז תִתְעַנָּג עַל יְיָ בְּעֹנְג דְּאִיהוּ ע' עֵדֶן נ' נָהָר ג' גַּן. וְאִתְקְיַּים קְרָא שמות ט״ו:א׳ אָז יָשִׁיר משֶׁה וְגו' שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר. וְאִתְהַפַּךְ לְעֵרַב רַב עֹנֶ"ג לְנֶגַ"ע וּלְאוּמִין דְּעָלְמָא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כְּגַוְונָא דְפַרְעֹה וּמִצְרָאֵי דְּפָרַח בְּהוֹן שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל יְהֵא עֹנֶ"ג. וְדָא אִיהוּ וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. דְּאִנּוּן חֶסֶ"ד דְּרוֹעָא יָמִינָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים. וּמַחֲנֶה מִיכָאֵ"ל אִתְשַׁקְיָין מִנֵּיהּ וְעִמֵּיהּ מַטֵּה יְהוּדָה וּתְרֵין שִׁבְטִין. גְּבוּרָ"ה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין. וּמַחֲנֶה גַּבְרִיאֵ"ל אִתְשַׁקְיָין מִנֵּיהּ וְעִמֵּיהּ מַטֵּה דָן וּתְרֵין שִׁבְטִין. נְצַ"ח שׁוֹקָא יָמִינָא וּמִנָּהּ אִתְשַׁקְיָין מַשִּׁרְיָיא דְּנוּרִיאֵ"ל וְעִמֵּיהּ מַטֵּה רְאוּבֵן וּתְרֵין שִׁבְטִין עִמֵּיהּ. הוֹ"ד שׁוֹקָא שְׂמָאלָא דְּעֲלָהּ אִתְּמָר לְיַעֲקֹב בראשית ל״ב:ל״ב וְהוּא צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ וּמִנֵּיהּ אִתְשַׁקְיָין מַשִּׁרְיָיא דִּרְפָאֵל דְּאִיהוּ מְמַנָּא עַל אַסְוָותָא דְגָלוּתָא וְעִמֵּיהּ מַטֵּה אֶפְרָיִם וּב' שִׁבְטִין. דָּבָר אַחֵר וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים אִלֵּין אִנּוּן אַרְבָּעָה דְּנִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס. חַד עָאל בְּפִישׁוֹ"ן דְּאִיהוּ פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת. תִּנְיָינָא עָאל בְּגִיחוֹ"ן. וְתַמָּן הוּא קָבוּר הַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ויקרא י״א:מ״ב כָּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן, גַּבְרִיאֵ"ל גָּבַר אֵל עֲלֵיהּ אִתְּמָר איוב ג׳:כ״ג לְגֶבֶר אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ. וְלֹא יָדַע גְּבַר יַת קְבוּרְתֵּיהּ עַד יוֹמָא הָדֵין דְּאִתְגַּלְיָיא תַּמָּן. וְדָא אִיהוּ רֶמֶז וּלְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא. תְּלִיתָאָה עָאל בַּחִדֶּקֶ"ל חַד קַל וְדָא לִישְׁנָא חֲדִידָא קַלָּא לִדְרָשָׁא. רְבִיעָאָה עָאל בַּפְּרָ"ת דְּאִיהוּ מוֹחָא דְּבֵיהּ פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. בֶּן זוֹמָא וּבֶן עֲזַאי דְּעָאלוּ בִּקְלִיפִין דְּאוֹרַיְיתָא הֲווּ לָקָאן בְּהוֹן. רִבִּי עֲקִיבָא פקודי רנ"ד ע"א דְּעָאל בְּמוֹחָא אִתְּמָר בֵּיהּ דְּעָאל בִּשְׁלָם וְנָפַק בִּשְׁלָם. אמר רבי אלעזר, אבא, יומא חד הוינא בבי מדרשא, ושאילו חברייא מאי ניהו דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנון גרמייכו דכתיב, תהילים ק״א:ז׳ דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. אדהכי הא סבא דסבין קא נחית אמר לון רבנן, במאי קא תשתדלון. אמרו ליה ודאי בהא דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש וכו'. אמר לון ודאי רזא עלאה אית הכא. והא אוקמוה במתיבתא עלאה. ובגין דלא תטעון נחיתנא לכו ובגין דאתגליא רזא דא בינייכו דאיהי רזא עלאה טמירא מבני דרא. בודאי אבני שיש טהור אנון דמנהון מיין דכיין נפקין. ואנון רמיזין באת א רישא וסופא. ו' דאיהו נטוי בינייהו איהו עץ החיים. מאן דאכיל מניה וחי לעלם. ואלין ב' יודי"ן אנון רמיזין בוייצר. ואנון תרין יצירות. יצירה דעלאין ויצירה דתתאין. ואנון חכמה בראש וחכמה בסוף. תעלומות חכמה. ודאי אנון תעלומות מחכמה עלאה דתחות כתר עלאה. ואנון לקבל ב' עיינין דבהון שמות יח א תרין דמעין נחתו בימא רבא. ואמאי נחתו. בגין דאורייתא מתרין לוחין אלין הוה משה נחית לישראל. ולא זכו בהון ואתברו ונפלו. ודא גרים אבודא דבית ראשון ושני. ואמאי נפלו בגין דפרח ו' מנייהו דאיהו ו' דוייצר. ויהיב לון אחרנין מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דמתמן אתייהיבת אורייתא באסור והתר מימינא חיי ומשמאלא מותא. ובגין דא אמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים. לא תהוו שקילין אבני שיש טהור נ"א דאנון ב' יודין דוייצר חכמה עלאה וחכמה תתאה לאבנין אחרנין דאנון חיי ומותא דמתמן קהלת י׳:ב׳ לב חכם לימינו. ולב כסיל לשמאלו. ולא עוד אלא אתון תסתכנון גרמייכו. בגין דאלין דעץ הדעת טוב ורע אנון בפרודא. ואבני שיש טהור אנון ביחודא בלא פירודא כלל. ואי תימרון דהא אסתלק עץ החיים מנייהו ונפלו ואית פירודא בינייהו. דובר שקרים לא יכון לנגד עיני דהא לית תמן פירודא לעילא. דאלין דאתברו מאנון הוו. אתו לנשקא ליה פרח ואסתלק מנייהו.

7 ליקוטי הלכות פתח ↗

וְזֶהוּ בְּחִינַת כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל הַחֲתֻנָּה בִּשְׁבִיל הַשִּמְחָה, כִּי הַכְּלֵי זֶמֶר הֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הַשִּמְחָה כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ וְכוּ'". וְעִקַּר הַכְּלֵי זֶמֶר בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם מַכְנִיסִין שִׂמְחָה בַּלֵּב, עִקַּר הַפְלָגַת מַעֲלָתָם הוּא בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַנִּגּוּנִים וְהַכְּלֵי זֶמֶר, לְשַׂמֵּחַ אֶת הָאָדָם בְּתֹקֶף דַּאֲגָתוֹ וְהָעַצְבוּת שֶׁלּוֹ, כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ שֶׁעַל-יְדֵי נִגּוּן אֲפִלּוּ בַּפֶּה, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים הַנִּגּוּן מִכְּלֵי זֶמֶר בָּא הָאָדָם לְתוֹךְ שִׂמְחָה מִתֹּקֶף הַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת, כִּי הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה יֵשׁ לָהֶם זֶה הַכֹּחַ לַחֲטֹף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּלְהָפְכָם לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אִתְעָרוּתָא דִּנְגִינָה הוּא מִסִּטְרָא דְּלֵוָאֵי שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים בְּשִׁיר עַל הַדּוּכָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי עִקַּר הַנִּגּוּן מִבְּחִינַת צָפוֹן שֶׁהוּא שְׂמֹאל, בְּחִינַת סִטְרָא דְּלֵוָאֵי, כִּי שָׁם בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא שָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַדִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת. וְעַל-כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּמְחָה, שֶׁהִוא עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, בָּא מִשָּׁם דַּיְקָא מִבְּחִינַת שְׂמֹאל כַּנַּ"ל. כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּמְחָה הַבָּא עַל-יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁבָּא מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׂמֹאל לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּמְחָה כַּנַּ"ל, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, וְעַל-כֵּן בְּשֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה הִתְעוֹרְרוּת הַשִּמְחָה הִוא דַּיְקָא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, וְעַל-כֵּן מִשָּׁם דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בְּשָׁרְשׁוֹ עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּמְחָה כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַיִּחוּד שֶׁל הַחֲתֻנָּה הוּא בִּבְחִינָה זוֹ לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, עַל-כֵּן נוֹהֲגִין לְחִיּוּב גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה כְּלֵי זֶמֶר עַל הַחֲתֻנָּה, כִּי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה יֵשׁ לָהֶם זֶה הַכֹּחַ לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד וְכַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, אִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגָא מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן, כִּי דַּיְקָא מִשָּׁם מַמְשִׁיכִין הַשִּמְחָה לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד שֶׁמִּשָּׁם הַנְּגִינָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי הַנִּגּוּן הוּא בִּבְחִינַת עוֹלֶה וְיוֹרֵד, בְּחִינַת מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד וְכוּ', שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל הַנְּגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "וַיְהִי מִקֵּץ" סִימָן נד, שֶׁהַמְנַגֵּן מְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַנַּ"ל שֶׁמְּהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה עַל-יְדֵי הַנְּגִינָה, כִּי הִפּוּךְ יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, זֶהוּ עִקַּר בְּחִינַת בֵּרוּר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, בְּחִינַת עוֹלֶה וְיוֹרֵד שֶׁצָּרִיךְ הַמְנַגֵּן הַמַּמְשִׁיךְ הַשִּמְחָה לֵירֵד נִגּוּנוֹ בְּתֹקֶף הָרוּחַ רָעָה שֶׁהוּא עַצְבוּת מָרָה שְׁחוֹרָה, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּלְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּמְחָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ טוֹבָה, עַד שֶׁיַּעֲלֶה וִיבָרֵר הָרוּחַ רָעָה, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, לְהָפְכָהּ לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּמְחָה, עִקַּר מַעֲלַת נְעִימוּת הַנִּגּוּן עַל-פִּי מִדּוֹתָיו, כִּי מִדּוֹת הַנִּגּוּן וְעֶרְכֵי וְצֵרוּפֵי קוֹלוֹת שֶׁל הַנִּגּוּן הַכְּלוּלִים בָּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַנִּגּוּנִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְשַׁבֵּר אֶת הַלֵּב מְאֹד וּלְהַעֲלוֹתוֹ וּלְהַמְשִׁיכוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד, כִּי הַנִּגּוּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת לֵב הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים, וְאָמַר שֶׁטּוֹב מְאֹד לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם אֵיזֶה נִגּוּן, וְאָמַר כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת עַל עִנְיַן הַפְלָגַת רוּם מַעֲלוֹת הַנְּגִינָה הָעוֹלָה לְמַעְלָה מַעְלָה עַד תַּכְלִית הַמַּעֲלָה, כַּמּוּבָן בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְמִי שֶׁמְּעַיֵּן בָּהֶם וְרָגִיל בָּהֶם, וְעִקַּר מַעֲלַת הַנְּגִינָה בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל, מַה שֶּׁיֵּשׁ כֹּחַ עַל-יְדֵי הַנִּגּוּן לַעֲלוֹת וְלֵירֵד עַד שֶׁיַּחֲטֹף אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ רָעָה וְהָעַצְבוּת, לְהָפְכָהּ לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה וְכַנַּ"ל:

« ליקוטי מוהר"ן נ״ד:ד׳ ליקוטי מוהר"ן נ״ד:ו׳ »